כלל 37 אחוז

בחירות מהותית בחיינו מלוות בדרמה ודיסוננס פנימי , זוגיות, רכב , בית .הדילמה הזו חלה לא רק על ההחלטות העיקריות של החיים אלא גם על משימות שנראות פשוטות יותר כמו קניות במכולת או בחירת סרט לצפייה. האם בחרנו נכון ? אולי יש יותר טוב ונמתין . דמיינו שאתם מראיינים מועמדים לתפקיד מזכיר , או מנהל . נניח שניתן לראיין כמה שרוצים אבל יש מלכוד , ניתן  להעסיק רק אחד וההחלטה היא סופית מיד לאחר כל ראיון כך שלא ניתן לבחור מועמד קודם. זוהי דילמה ידועה ומוכרת בשמה כ- “בעיית המזכירה” . באיזה שלב כדאי להפסיק לראיין ולהציע הצעה בידיעה שאולי יהיו מועמדים טובים יותר בהמשך ? מבחינה מתמטית וסטטיסטית , התשובה היא פשוטה . לראיין כ-36.8% מהמועמדים לפני קבלת החלטה . אם אנחנו מועמדים לראיין 100 אז נראיין 37 מועמדים כבסיס לקבלת החלטה עתידית . אז נבחר את הראשון שנראה הכי טוב בהשוואה לקודמים . גישה זו ממקסמת את ההסתברות לבחירת מועמד שהוא טוב יותר לסף מסוים לאו דווקא הטוב ביותר. בעצם זה יישום עִקָרוֹן “כמעט הכי טוב ” רלוונטי והוא נכון בהמון תחומים. נניח באתר הכרויות , לאחר סקירת מספר מוגדר של פרופילים בסביבות  37%, אולי עדיף לנו להתמקד במישהו שכבר התחברנו אליו. זה לא מבטיח למצוא את הנפש התאומה שלך, אבל זה יכול לעזור לך להימנע מפשרה כואבת בעתיד ככל שנדחה מועמדים. נכון , לפעמים אפשר לחזור אחורה , להתקשר למישהו שדחינו או לפנות לעובד שלפני שנה לא עמד בקריטריונים אולם המציאות אינה מבטיחה שהם ממתינים לנו. ובכן זאת רק התיאוריה המתייחסת למצב אל חזור אבל מציאות שונה ומורכבת יותר. תארו לעצמכם שאתם משקיע במניות או בנדל”ן אז בעיית המזכירה מהווה אנדקציה תזכורת שבשלב מסויים צריך לבחור . לאחר שבדקנו למדנו וראינו העולם לא יחדש לנו יותר מידיי הזמן והנסיון יבנו אצלנו בסיס נתנוים ויחזקו את האינוטיאציה כך שתהיה לנו האפשרות לקבל החלטה. אם נתייחס ל רכישת נכסים  הדבר אינו שונה מרכישת אוטו או בחירת בן/בת זוג . האזהרה המרכזית היא כי  בעיית המזכירה  לא מבטיחה את מציאת הבית ה”טוב ביותר” בשוק אלה  מגדיל את ההסתברות למצוא בית שעונה על הצרכים שלך ועובר רף מסוים שהגדרנו.  כדי לבחור בית צריך לגבש את הדעת ולקנות שאנחנו מוכנים ולכן חשוב לבצע הליך למידה ולגבש גישה ריאליסטית שתהיה תואמת לצפיות ככל האפשר . הגדר את סדרי העדיפויות שלך  למשל  רשימה של תכונות חובה, דו משפחתי או לא , חניה , מיקום אם כי לעיתים לא תהיה ברירה להתפשר על אחד הלוואים . הגדירו תקציב ומסגרת זמן, הכרת האילוצים הפיננסיים ותאריך יעד המעבר שלך מבטיחה שלא תחכה ללא הגבלת זמן . קרה /אנחנו לא מוכנים להתפשר ונגלה שהרכב עזבה את התחנה. ההיצע מצטמצם  , המחירים עולים או שפשוט ההכסף נגמר. שקול צפיות כתהליך למידה, עם כל בית שאתה רואה, אתה משכלל את ההבנה שלך לגבי השוק ההעדפות שלך ומבין את השוק . כלל 37% כהנחיה, לראות 37% מהבתים באזור היעד שלך (או מספר מוגדר מראש) יכול להיות הנחיה להתחיל לשקול הצעות רציניות .והרי בסוף אין יותר מדי חדש תחת השמש מה שראית זה מה שתקבל , אין מציאות וזאת חשוב להדגיש.  יחד עם זאת  היה פרגמטי . אם בית עונה לרב  הדרישות  שלך ומרגיש שזה נכון, אל תרגיש מחויב להמשיך לחפש רק כדי לעמוד ביעד ה- של 37% במילים פשוטות לראות הכל . לפעמים יותר מידי זה מבלבל. מעבר למספרים, חשוב לזכור שאין מודל מתמטי אבל מפני שחיפוש  בתים (ותהליכי קבלת החלטות אחרים) כרוכים ברגשות, העדפות אישיות ונסיבות בלתי צפויות.  רגשות ואינטואיציה הן חלק מהליך הלמידה וסיורים הראשונים בונים  את האינטואיציה והבנת השוק לכן עקרון “כמעט הכי טוב ” נכון  כמדריך לרכישה נכונה, אולי לא הכי טובה אבל נכונה. נכון יש כאילו שאינם מתפשרים , ישובים על המדוכה ומחכים . פגשנוו בהם וכולנו אמרנו וואו איזה גאון, אבל סטטיסטית יש המון כמוהם שלא הצליחו. בעיית המזכירות מציעה עדשה שדרכה ניתן לקבל  החלטות עם מידע מוגבל בשוק תחרותי . אמנם זו לא נוסחת קסם להצלחה מובטחת, אבל היא מעודדת גישה מובנית ועוזרת לך להימנע מלהיתקע בלופ אינסופי של “מה אם”. על ידי שימוש אסטרטגי בעיקרון זה והקפדה על סדרי העדיפויות והנסיבות הייחודיים שלך, אתה יכול להגדיל את הסיכויים שלך לעשות בחירות מספקות בהיבטים שונים של החיים.